מילון מונחים
*המילון כולל פרשנות חופשית של המונחים, ההגדרות המדויקות מופיעות בחוק התכנון והבניה.
תוכנית מתאר מקומית
תוכנית מתאר מקומית היא תוכנית המנחה את כיווני הפיתוח של יישוב שלם. התוכנית מגדירה את חלוקת השטח לייעודי קרקע עיקריים (מגורים, מסחר, שטחי ציבור, שטחים פתוחים, דרכים ועוד) והוראות לגבי שימושים מותרים האפשריים בכל אחד מייעודי הקרקע השונים. תוכנית המתאר הינה מסמך סטטוטורי, המורכב מהוראות התוכנית, מתשריט התוכנית, וברוב המקרים נספחים נוספים כדוגמת נספח תנועה, תשתיות וכו'. לתוכנית יש תוקף של חוק. בכדי לשנות תוכנית שאושרה יש צורך ביצירת תוכנית חדשה המבטלת או משנה את התוכנית המאושרת.
ייעודי קרקע
הגדרת סוג הפעילות שיתקיים בשטח מסוים, למשל: "מגורים", "תעסוקה", "בניינים ומוסדות ציבור", ועוד. הייעוד מסומן בתשריט התוכנית ומוגדר בהוראות התוכנית.
שימושים מותרים הפעילויות המותרות בייעוד קרקע מסוים שנקבע בתוכנית. השימושים מפרטים את ההגדרה הכללית של ייעוד הקרקע. לדוגמא: באזור המוגדר ביעוד "מגורים", מותרים בנוסף גם דרכים, שטחים פתוחים ועוד.
תוכנית מפורטת
תוכנית המפרטת את תוכנית המתאר המקומית. התוכנית קובעת את גבולות המגרשים ואת ייעודי הקרקע של כל אחד מהמגרשים הנכללים בה. בנוסף, קובעת התוכנית את קווי הבניין, מספר הקומות המותר, גובה הבניינים ושטחי הבנייה המותרים. תוכנית מפורטת מהווה את הבסיס לקבלת היתר בנייה.
תוכנית בניין עיר
תוכנית בניין עיר (תב"ע) היא כינוי נפוץ לתוכנית מתאר או לתוכנית מפורטת.
תשריט התוכנית
תשריט התוכנית הוא מפה המציגה את שטח התוכנית. בתשריט מסומנים יעודי הקרקע על ידי צבעים שונים והוראות כתובות נוספות של התוכנית מסומנות בדרך כלל על ידי סמלים. התשריט מאפשר להבין כיצד הוראות התוכנית הכתובות חלות במרחב גיאוגרפי נתון.
הוראות התוכנית
הוראות התוכנית (מכונות לפעמים גם "תקנון") הן המלל הכתוב הקובע מה מותר ומה אסור לבנות על הקרקע הכלולה בתוכנית, כיצד לבנות ולאיזה מטרות. הוראות התוכנית מנוסחות כמסמך משפטי.
ועדה מרחבית לתכנון ובנייה
הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה, היא המוסמכת לדון בתוכנית ולהמליץ על אישור תוכנית המתאר המקומית בפני הוועדה המחוזית.
ועדה מחוזית לתכנון ובנייה
הוועדה המחוזית מורכבת מנציגי משרדי ממשלה, ראשי רשויות מקומיות, נציגי ציבור וגופים אחרים. ועדה זו היא המוסמכת לאשר את תוכנית המתאר המקומית.