כתב: שוקי גוטמן
עֵץ מִשְׁאָלוֹת בּוֹדֵד
עַל רֹאשׁ גִּבְעָה בְּכַרְכּוּר,
חוֹגֵג הֻלֶּדֶת פְּעָמִים יוֹתֵר
מִבֶּן אַרְבַּע.
כָּל שַׁבָּת עַרְבִית,
אַהֲבָה,
מְחִילָה,
מְפַעְפְּעִים בְּמַלְכוּתִיּוּת
לְגֶזַע חָלוּל.
גִּיל מֻפְלָג
לְאַלּוֹן תָּבוֹר
נִצְחִי,
מֻכֶּה בְּרָקִים וּפְחָדִים,
נְשִׁיר בַּלּוּטִים.
וְהַמַּעְיָן פּוֹעֵם.
כתב: שוקי גוטמן
האגרונום הידוע
אהרון אהרונוסון
שתל במאה הקודמת
בברכת ברון נדיב
דקל ניחוח אירופאי
בחצר בית
רחוב הבוטנים
עשרים ושש
פרדס חנה.
רק אקי השכן
שאל אותי
ביום הסופה
שלא הייתה:
האם העץ בטוח?
הוושינגטוניה חסונה
חזקה וגמישה למהדרין,
גובהה שלושים מטרים,
עובייה דק,
נושאת כותרת כפות
שלא נשברת לעולם
ברוחות חזקות.
העץ בטוח?
וולטר ומרתה היימן,
היו מתיישבים חדשים
בשכונה הייקית
נטעו פרדסים
וגם שתיל.
משפחה ענפה,
ניצלה ממבול סופני
לא נכחדה
ולא נעקרה
בסערה הגדולה ביותר
שהייתה.
מקום שמור,
אמרתי.
בעלים המתים
והשמוטים
מקננות ציפורים
והעץ פולשני
מפיץ זרעים
ללא שליטה.
מקום שמור.
כתבה: שמרית אור לחן: קובי אושרת
הדרך עוד עוברת בשדרת הדקלים
ומן הפרדסים כמו אז ריחות סמדר עולים
רכבת מתפתלת לאיטה בין השדות
עצי זית משמרים את הסודות
בתים רבים עדיין מוקפים הרבה ירוק
והכרמל עליך עוד משגיח מרחוק
המים שבואדי והדשא בגדות
טווים עליך אלף אגדות
אז הביטי וראי את בנייך מושבה
איך ליבנו אט לאט מתמלא בגאווה
כי שבעים שנה עברו כבר
אבל את עוד אהובה
אז נשיב לך כאן בשיר האהבה
הגענו עד אליך מקצוי כל העולם
ודווקא בך מצאנו את היפי המשלם
ואם את עצובה קצת ואם את עייפה
עדין את הכי הכי יפה
הגענו עד אלייך מקרוב ומרחוק
הקשר שבינינו הוא לעד והוא עמוק
כי לנו את הבית ואת לנו תקוה
ולך נשיב טובה תחת טובה
אז הביטי וראי את בניך מושבה …
כתבה: נעמי שמר
פרדס חנה בשבת
אבוקדו שמצל על כל הדשא
בדקלים הרוח מסתודד
בית למכירה מעבר לגדר
הספק בקצה הלב נקשר
עב קטנה ככף יד איש
מופיעה ממערב מצד הכביש
אן סילבסטר שרה מון אמור
נכנס הביתה ונדליק תנור
אם אפשר ואיך אפשר
הספק בקצה הלב נקשר
מרטין מנער את עץ הלימונים
אריאל צוחק צוחק
ואוסף אותם בהמונים למטה
איציק מספר בדיחה כשבתיה
מוציאה קפה החוצה למרפסת
ועצבות דקה ומטפסת
שרשים שולחת ללבי
מישהו בתוך הרדיו שר
שיר של חפר וזהבי מתש"ח
פרדס חנה בשבת אל תוך הדשא
מן האבוקדו פרי בשל נשר
מישהו בתוך הרדיו שר
שכבר מחר
מישהו נגש לגבעת עדה
להביא גפנים לנטיעה
הבנות הביאו פטריות
שהופיעו כשחדל הגשם
במרפסת משחקים עכשיו
מרדכי אומר למרטין שח
הבנות שרות כמו בתש"ח
"הן אפשר"
"הן אפשר"
ובקול מלחשים
ובפעם השלושים
בדקלים הרוח שר
"שיהיה זה פשוט כבר מחר."
הערב רד פרחי הדר נותנים נותנים ריחם
בחלונות בחלונות דולקים הפנסים
ממערב ממערב נושבת רוח ים
ומרעידה בלאט את צמרות הפרדסים .
במושבה שלי כרכור
גגות הרעף אדומים
למושבה שלי כרכור
שדות וירק ותלמים
כבר חמישים שנה פועם בה לב החקלאי
המושבה שלי , המושבה שלי כרכור
יובל שנים חלף מאז הגיעו ראשונים
ושערם אשר השחיר הפך הפך שיבה
אם הם נושאים , נושאים על גב את נטל השנים
לבם והוא מפעים את לב המושבה
במושבה שלי כרכור
כל בית מעטר בגן
למושבה שלי כרכור
זורמים מימי המעין
כבר חמישים שנה פועם בה לב החקלאי
המושבה שלי המושבה שלי כרכור
הרי כרמל שומרים שומרים עליה מצפון
וממזרח הרי אפרים מזמרים לה שיר
בחג היובל המושבה נושאת ראש בגאון
לקראת עתיד, לקראת עתיד שופע ומזהיר
במושבה שלי כרכור
גגות הרעף אדמונים
למושבה שלי כרכור
יש נכדים ואף נינים
כבר חמישים שנה פועם בה לב החקלאי
המושבה שלי, המושבה שלי כרכור
